איך הקורונה השפיעה על הלימודים בישראל

הקורונה חצתה מזמן את גבולות הביולוגיה, והיא מהווה תופעה היסטורית, חברתית ותרבותית. השפעתה על חיי הפרט והכלל נחקרה בהקשרים שונים. איך השפיעה הקורונה על הלימודים האקדמיים בישראל? האם לאחר הקורונה נראה שינוי במגמות הלימודים הפופולריות? ומה לגבי עלייה כללית ברמת הרישום ללימודים אקדמיים? חוי ארנפלד גאה להגיש סקירה קצרה של השפעות הקורונה על הלימודים בישראל.

 

מרוץ למניעת קטסטרופה

עד הקורונה ידענו שלימודים מתקיימים בכיתה, מול המרצה והלוח המחיק. הקורונה לימדה אותנו לא מעט, אבל מה שהיא לימדה אותנו יותר מכל זה להשתמש בזום.

עם תחילתו של הסגר הראשון, עמדו המוסדות האקדמיים בפני שתי ברירות: לוותר ולהפסיד שנה אקדמית, או לעשות את הבלתי אפשרי ולעבור ללמידה מרחוק. התהליך הזה היה אמור לארוך שנים, אבל הוא קרה כמו מרוץ, תוך כמה שבועות. זה היה אתגר על, בתקופה שהייתה ממילא מורכבת. האוניברסיטאות והמכללות הוכיחו את הדבר החשוב ביותר בכל הנוגע ללימודים אקדמיים: אם רק רוצים – הכל אפשרי.

 

אקדמיה? לא עוד שמרנית

בחוי ארנפלד עקבנו מרחוק אחר התהליך המהיר הזה, וזיהינו את השלכותיו המרתקות. אם עד היום האקדמיה נתפסה כגוף שמרני ומיושן, היא הוכיחה את עצמה כחוד החנית של קדמה וחדשנות. האוניברסיטאות והמכללות השונות מצאו דרכים לפתירת בעיות אפשריות, והצליחו לקדם את הסטודנטים לקראת תואר ראשון או תואר שני כאילו לא קרה דבר.

תופעה נוספת ומחממת לב, היא ההתגייסות של סטודנטים לעזרת המרצים, שנאלצו ללמוד במהירות להשתמש במערכות למידה מרחוק. שיתופי פעולה אלה נובעים מהאתגר המשותף, והרצון של כולם לצלוח אותו בשלום.

 

מבחני בית – מעלה או חסרון?

אחת השאלות שאין סטודנט שלא דן בה: האם מבחני בית זה קל או קשה יותר? סטודנטים לתואר ראשון או לתואר שני

נראה שאין לכך תשובה גורפת. מבחני הבית היוו פתרון של חוסר ברירה, ועם הזמן נעשו בשימוש עם מערכת השגחה מתקדמת באמצעות הזום. סטודנטים רבים התקשו להתמודד עם ההשגחה בזום, וטענו שמבחני הבית היו קשים יותר, ודורשים חשיבה יישומית גבוהה יותר לעומת המבחנים הפרונטאליים.

אתגר נוסף במבחני הבית שהקשה על סטודנטים לא מעטים, הוא ביצוע המבחן בסביבה הרחוקה מלהיות שקטה ומאפשרת ריכוז. הילדים, הרי, היו גם הם בבית, ללא אפשרות לצאת. וילדים, כמו ילדים, לא גילו עניין מיוחד במבחן והשאלה כמה אמא תקבל לא העסיקה אותם… מי שסבלו מתופעה זו יותר מכולם היו הנשים החרדיות באקדמיה. רבות מהן מתארות ירידה בממוצע הציונים בתואר שאפיינה את שנת הקורונה, פשוט בשל הפרעות בעת ביצוע המבחן.

לעומת זאת, היו כאלה שחיבבו את מבחני הבית ואף הצליחו להגיע בזכותם להישגים גבוהים יותר. למשל, סטודנטים שהתקשו לשנן ולזכור כמות גדולה של חומר, אך לא מתקשים מחשיבה יישומית מאתגרת. הללו יכלו להיעזר בספרי הלימוד במבחנים בהם ניתנה אפשרות זו. סטודנטים המתקשים להגיע למבחנים פרונטאליים מסיבות שונות, או כאלה הסובלים מחרדת בחינות, חוו הקלה מעצם האפשרות לבצע את המבחן בבית. כשמדובר בחרדת בחינות, למשל, הסביבה המוכרת תרמה לתחושת רוגע ולהפחתת החרדה הנלווית להגעה ולהימצאות בחדר בחינה.

כך או כך, מבחני הבית שימשו בעיקר כפתרון זמני. אין לדעת אם הם יהפכו לפתרון של קבע, אך סביר שכיום לאחר הניסיון הראשוני, יהיה קל יותר לשקול את אפשרות הבחינה בבית עבור סטודנטים תושבי חו"ל, בעלי מוגבלויות או קשיי למידה וחרדת בחינות.

 

מרוץ לימודים בזום

שימוש רווח נוסף באפליקציית זום, הוא – למידה משותפת של סטודנטים לקראת בחינות. משלא נותרה האפשרות להגיע לחבר ללימודים או לקבוע מקום משותף כדי ללמוד ביחד, סטודנטים רבים יזמו פגישות זום. בפגישות נערכו מרתונים של למידה לקראת הבחינות.

המעלה הגדולה בלמידה בזום היא האפשרות של כולם ללמוד יחד, לחלוק ידע ולחדד הבנה מתוך הניסיון של האחרים. אפשרות זו אינה מעשית כמעט בלמידה פרונטאלית, שבה לא ניתן ללמוד יחד עם יותר משניים שלושה חברים.

 

נהירה ללימודים

השפעה נוספת שניתן לראות היא העלייה ברישום ללימודים אקדמיים.

עלייה זו נובעת ממספר גורמים, כשהבולט ביניהם הוא האבטלה הגואה שאפיינה את הקורונה. אנשים רבים ניצלו את החופשה הכפויה ופנו ללימודים אקדמיים, אם כדי למלא את הזמן בתוכן ואם כדי להגשים חלום ישן ולהתקדם.

דרך השפעה נוספת של הקורונה על אחוזי הנרשמים כרוכה בהבנה הציבורית שחלחלה אט אט: האקדמיה והמדע הם בסיס לפתרון בעיות. זה קרה כשהציבור נחשף להסברים המדעיים על הנגיף וההידבקות, הסברים שעל פיהם ניתנו הנחיות למניעה ודרכי טיפול. ניסויים שחתרו בעקשנות להגיע לתרופה ובעיקר לחיסון זכו לפרסום ולתהודה ברחבי העולם. כך גם מסקנות של היסטוריונים וסוציולוגים על המצב החברתי והשלכותיו. מדענים עלומי שם נעשו מפורסמים, וזה יצר הילה סביב האקדמיה.

הרישום לאוניברסיטת בר אילן, למשל, עלה במהלך שנת 2020. גם המכללה למינהל מדווחת על עלייה משמעותית במספר הנרשמים.

 

שינוי במגמות ובחוגים

כפי שציינו לעיל בפסקה קודמת, הקורונה החזירה את היוקרה לעולם המחקר. מחקרים רבים זכו לפרסום כשפענחו את אופני הפעולה של הנגיף, את צורות ההידבקות ואת דרכי ההתמודדות. החיבורים בין המדע והתעשייה נעשו מוחשיים מתמיד, כשדרכי טיפול ומניעה הוצעו על ידי מדענים מתחומים שונים במדעי החיים, כמו כימיה, פיזיקה ומחקר רפואי.

כפי שניתן לצפות, מדעים אלה נעשו פופולריים יותר.

אבל לא רק ביו-רפואה, גם המקצועות הפרא רפואיים כמו פסיכולוגיה ומקצועות הטיפול התחזקו ונעשו מבוקשים מתמיד. כפי שציינו, האספקט הפסיכולוגי של הקורונה הוא לא פחות משמעותי מזה הביולוגי. השיבוש בדפוסי החיים המוכרים, הבידוד ותחושת האיום מהמגיפה עוררו מגוון של מצוקות, משברים והפרעות פסיכולוגיות. תחומים אלה היו מאז ומעולם פופולריים במיוחד כתחומי לימודים לחרדיות, ובעולם של אחרי הקורונה הפופולריות שלהם חוצה מגזרים.

עיסוק בתחומי טיפול, כמו גם בתחומי מחקר, מצריך לעתים קרובות למידה של תואר שני נוסף לתואר הראשון. למרות זאת, סטודנטים רבים מגלים נכונות להשקיע את המאמץ.

 

הקורונה שינתה את פני העולם והשלכות רבות נודעו לה. ללא ספק בשנים הבאות העולם יוסיף וילמד מהתנסויות שנצברו בקורונה. המעבר המהיר של לימודים אקדמיים למערכות טכנולוגיות מתקדמות הוא נקודת ציון היסטורית והישג מרשים, שעתיד להשפיע רבות על הלימודים האקדמיים בישראל.

חוי ארנפלד

השאירי פרטים עכשיו ואנו נדאג ליצור איתך קשר בהקדם ולתת לך את כל המידע הרלוונטי למסלול הלימוד שיכול להתאים לך.

מסלולי לימוד
מידע נוסף
כתבות אחרונות מבלוג הלימודים
דילוג לתוכן