איך שורדים בהצלחה את השנה הראשונה באקדמיה?

ממה עלי להימנע? איך ללמוד ללמוד? מה יעזור לי להפחית לחץ ולהגיע להישגים טובים? חוי ארנפלד מגישה: מדריך לסטודנטית המתחילה – איך שורדים בהצלחה את השנה הראשונה באקדמיה?

דרך עם ערך – איך שורדים בהצלחה את השנה הראשונה באקדמיה?

ברוכה הבאה לאקדמיה! את עומדת להתחיל לימודים אקדמיים, שיביאו אותך להגשים חלום וגם לפרנס בכבוד. זו דרך לא פשוטה, אבל אנו מאמינים שהיא יכולה להיות מלאת סיפוק והגשמה ואפילו חוויתית. נשמע לא הגיוני? כשחוי ארנפלד איתך כל הדרך אל התואר… זה פשוט קורה. אז שאי תפילה חמה להצלחה, ואת מוזמנת לקרוא את המדריך שלנו לשנה ראשונה באקדמיה.

בזמן ההרצאות – לשמור על קשב

הרצאה מספקת את המסגרת העיקרית לרכישת החומר ולהבנתו, וגם להבנת הדרישות הלימודיות. כדי שהיא תהיה יעילה, דרוש קשב מלא. רק אם תאזיני בקשב להרצאות תוכלי לזכור אותן! כדי שזה יקרה, כדאי להקפיד על כללי ברזל:

1. חשוב ללמוד במקום שאת מרגישה בו בנוח. סביבת הלמידה בהרצאות היא הכיתה, לכן, חוי ארנפלד מציעה לימודים מותאמים לחרדיות, בכיתות נפרדות ובאווירה מגובשת.
2. כדי לשמור על קשב, יש לשמור על קשר: שמרי על קשר עין עם המרצה. זה יעזור לך לעקוב אחר הדברים, לשים לב לניואנסים דקים בנימת הקול של המרצה, ולזהות חלקים שאינם ברורים בחומר. בסיום ההרצאה, תוכלי לגשת למרצה ולבקש הסבר ממוקד לחלק שלא הובן.
3. היעילות של למידה פאסיבית נמוכה משמעותית מזו של למידה אקטיבית! דאגי להיות פעילה בשיעור: סכמי את החומר, רשמי נקודות, סמני עמודים בספר. עם זאת, שימי לב לשמור על אקטיביות שקטה. לא כדאי להעמיס על המרצה בשאלות ולא לומר משפטי סיכום במהלך ההרצאה… אלו יחכו לשאלות של המרצה או הצעה לדיון.

לקראת בחינות – ללמוד ללמוד

לימודים אקדמיים שונים מלימודי תיכון מכל הבחינות. אחד ההבדלים הבולטים ביותר הוא המעבר ללמידה עצמאית. על הסטודנט או הסטודנטית לארגן את החומר בעצמו, להתרגל לצורות הוראה שונות ולדאוג להגיע להישגים הנדרשים. נכון, זה מאתגר. אבל לגמרי אפשרי! לקראת תקופת הבחינות, קחי נשימה עמוקה. מה שאת צריכה עכשיו זה ללמוד איך לומדים, ובעצם – ללמוד ללמוד. לפנייך הכלים שחוי ארנפלד מאמינה בהם, ללמידה עצמאית חכמה והישגית.

הפעילי את מערכת החושים

בעבר מקובל היה לכוון את הסטודנטים לזהות את סוד הלמידה היעילה עבורם במיוחד: למידה חזותית, למידה שמיעתית ולמידה מרחבית. לכל אחד יש את הקלט החושי שמשפיע עליו ביותר, ודרכו הוא יזכור את החומר באופן הטוב ביותר. כיום אנו יודעים שזה לא מדויק! הלמידה היעילה ביותר היא למידה שמפעילה באופן המרבי את מערכת החושים, ומערבת כמה שיותר אזורי מוח. למידה כזו יוצרת אסוציאציות חזקות, שמחברות את החומר לסוגים שונים של מידע קיים. שלבי את כל סוגי הקלט החושי האפשריים:

ללמידה חזותית

שרטטי סכמות וטבלאות, הקפידי על סיכום ההרצאות, הדגישי כותרות במרקרים, והכיני רשימות מושגים בשורות קצרות. כל דבר שנעים לעין, יקל עלייך את התפיסה החזותית של החומר.

ללמידה שמיעתית

קראי את החומר בקול רם, ונסי לקרוא אותו לפי קצב. האזיני להרצאות מוקלטות, דוני בחומר עם חברים, ונסי לחבר רשימות מושגים לשירים ומנגינות. כל אלו יעזרו לחומר להיקלט היטב כקלט שמיעתי.

ללמידה מרחבית

תפיסה מרחבית נחלקת לתפיסת המרחב הפנימי – של הגוף, ותפיסת המרחב החיצוני – של הסביבה. לתפיסת מרחב פנימית, הפעילי את הגוף בלמידה: קראי את החומר תוך צעידה, ביצוע תנועות, הקשה על השולחן בקצב, או קשקוש בעט. לתפיסת מרחב חיצונית, סמני בחדר אזור שאלות ואזור תשובות, ועברי בין האזורים בהתאם. נסי לארגן במרחב פריטים הקשורים לחומר, וספרי לעצמך מושגים על פי ציוני דרך מוכרים (למשל, בדרך מהקמפוס לבית).

זכרי שאף אחד לא שוכח את המושגים "איד, אגו וסופר אגו" – פשוט כי הם נערמים בדמיון זה על גבי זה, והמודל הסטרוקטורלי של פרויד מוחשי למדי. וטיפ שאולי יפתיע אותך: הצטיידי בלוח קיר והרצי את החומר לסטודנטים מדומיינים… זה ימקסם את כושר ההסבר שלך, וכך גם את ההבנה, ובנוסף – יגרום לך לזכור את החומר בהקשר המרחבי של חדר הכיתה.

טיפים לזיכרון

אין תחום שנחקר במדעי המוח יותר מאשר הזיכרון האנושי. מאמצי על הושקעו בניסיון לחקות אותו בתכנות בינה מלאכותית. אבל, מה לעשות, נראה שיש דברים שרק המוח שלנו יודע לעשות. הנה כמה טיפים שתפורים במיוחד למוח האנושי:

לא על השינון לבדו – ריח

הנה טיפ מעולה ויעיל במיוחד, שלוקח בדיוק דקה. קחי תבלין, פרי, בקבוק בושם ישן או כל מפיץ ריח שהוא לא בשימוש יומיומי עבורך, והניחי אותו בסביבת הלמידה שלך. לאחר מכן, זכרי לקחת אותו לסביבת הבחינה, ולהניח אותו גם שם. זה מחולל פלאים, ולא בכדי: לחוש הריח יש את ההקשר החזק והמהיר ביותר בעיבוד זיכרון. ריח מסוים שנקלט במוח תוך כדי שאת לומדת חומר, מתקשר במוח לאותו חומר. ממילא, במבחן, כשהמוח שוב יזהה את הריח הזה בסביבה, הוא מיד יזכור גם את החומר שלמדת! שימי לב, ככל שהריח יהיה ייחודי יותר, הקשר שיווצר במוח בינו לבין החומר יהיה חזק יותר.

ארגון במקבצים

נכון, קיבוצים כבר לא באופנה, אבל מקבצים דווקא כן. יש לך רשימת מכולת של מספרים, תאריכים ומושגים באנגלית? צמצמי את הרשימה והפכי אותה לקצרה ככל האפשר! איך? אל דאגה, אנחנו לא מתכוונים לוותר על אף חלק מהחומר! פשוט, כדי שהרשימה תהיה קצרה, צריך שכל כמה מושגים יתאחדו למקבץ אחד. לדוגמא: לימפו-מונו-פאגו, הוא שם אחד וארוך ל-3 סוגים של לויקוציטים: לימפוציטים, מונוציטים ופאגוציטים.

סיפור זה כבר סיפור אחר

עדיין, לשנן רשימות זה קשה. אבל בואו ניזכר שוב בכך שאנו מצוידים במוח אנושי! זה אומר שדברים בעלי משמעות ייזכרו אצלינו בקלות רבה יותר. כדי להיווכח בכך, נסי את העצה הפשוטה והמועילה שלנו: הפכי את רשימות המושגים לסיפור. האמיגדלה וההיפוקמפוס ייזכרו טוב יותר אם הם יהיו זוג אוהב ומשתף פעולה…

עם עצמי או עם מי?

השאלה שאין עליה תשובה חד משמעית: ללמוד לבד או ביחד?

על זה רק את יכולה לענות. זה תלוי בטיפוס שלך, והכי טוב פשוט להתבונן בניסיון העבר ולנסות ללמוד ממנו. מה מפיק ממך את המיטב? לפעמים קל יותר ללמוד לבד, לפעמים כיף יותר ללמוד יחד. נסי להישמע לעצה שבתוכך, ואולי פשוט תעשי ניסוי קטן על עצמך ותנסי להסיק מסקנות. חוי ארנפלד מאמינה שלימודים יכולים להיות עניין חוויתי. זה נכון גם כשמדובר בלימודים לחרדיות, שבדרך כלל אינן סטודנטיות במשרה מלאה. לא צריך להתמסר ללימודים במלוא הלהט, בטח לא על חשבון הבית. הסוד הוא לא ללמוד הרבה, אלא ללמוד חכם. בהצלחה!