מתוך מפגש זום עם הפסיכותרפיסטית רינה אריאל.
ב17.10.23, ב' מר-חשוון, התקיים זום עם העו"ס רינה אריאל, פסיכותרפיסטית מומחית לטראומה ואם שכולה, אשר במהלכו ניתנו מספר כלים לשמירה על החוסן האישי במציאות המורכבת שאנו חיים בה בימים אלו.
איך שומרים על החוסן האישי:
יש אירועי חיים שמטביעים חותם בנפש ובוודאי שאירועי שכול. השכול הוא כמו צלקת בגוף, יכול להיות שלא נרגיש אותה אך לפעמים היא תכאב. לכן חשוב תמיד לשמור על חוסן אישי ולשמור על נפש בריאה ככל האפשר.
- לכל אחד יש בתוכו מאזניים פנימיים. למאזניים יש שני צדדים, צד אחד שמכיל את כל הרגשות המורכבים: חרדה, כעס, אשמה, כאב, בושה, כעס ובלבול, וצד שני המכיל: שמחה, אהבה ותשוקה. על ידי עבודה יומיומית שלנו נוכל להחזיק את שני הצדדים מאוזנים ולא לשקוע בצד הרגשות השליליים.אנו חיים כל הזמן בתודעה כפולה, יום הזיכרון ומיד אחריו יום העצמאות. אנו לומדים לשוט במנעד הרגשות שלנו ולנוע ביניהם. התנועה היא ההפך מהקיפאון. אדם העובר חוויה טראומתית אחת מהתופעות היא קיפאון, הנפש קופאת, היכולות מתכווצות, תחומי העניין מצטמצמים, נמצא בתודעה קפואה אך כשיש יכולת של תנועה זה מעניק לנו חוסן ותקומה.
- מציאת טקס מעבר אישי – כאשר אנו נחשפים לסיפור קשה, או חווים בעצמנו, זה משפיע עלינו ואנו מרגישים שאנו מתכווצים אך יודעים ומרגישים שאנו רוצים לחזור לתפעול. הציפייה מאיתנו לא להמשיך ישר, כן יש צורך לעצור לעשות טקס, אפילו קטן, שיאפשר לנו לעבור בין המצוקה הרגשית לבין המציאות הטובה. הטקס יכול להיות סמלי, כמו לדוג' לצאת לסיבוב, לישון חצי שעה, לאכול, להתפלל. כל דבר קטן שיכול לאפשר לנו לעבור ממקום למקום, בין מנעד הרגשות שלנו. זה בסדר לקחת פסק זמן לעשות טקס שיאפשר לנו לעשות מעבר חזרה לחיים.
- מודל שעוזר להתמודד עם מצוקה. "גשר מאחד"– לכולם יש ערוץ שונה להתמודד, ואם נכיר את הערוצים ונדע מה עוזר לנו להתמודד, זה יקל עלינו לא להישאר בקריסה של הטראומה:
ששת הערוצים השונים:
הגוף
זה הכלי שלנו. כשעוברים טראומה זה משפיע על הגוף שלנו. כאבי בטן, חוסר תיאבון יותר תיאבון, הקאות. לא להתעלם מזה, להכיר בזה, לשמוע את הגוף ולתת לגוף את ההשקיה הנכונה. היכולת שלנו לעשות פעילות גופנית – כל פעילות אפילו קטנה עוזרת ומסייעת לנו להתמודד. +
השכל
החשיבה והקוגניציה שלנו. מודל אפר"ת- קורים אירועים בחיים שלא נתונים לשליטתנו, מה שכן בשליטתנו זו הפרשנות. הפרשנות תקבע לנו את התגובה. צריך למצוא פרשות חיובית לאירועים שמתרחשים. כשאנו יוצרים פרשנות שיוצרת מציאות חיובית, אנו בוחרים להתרומם ולהמשיך.
כשאת נתקלת במחשבה הרסנית את צריכה לחשוב אם זו האמת או הפרשנות שלך, אם זו הפרשנות שלך את צריכה לחשוב איזו פרשנות אחרת את יכולה לשים במקומה, האם זו הפרשנות היחידה? כי בעקבות כך יגיע הרגש.
רגש
הרגשות סוערים ומטלטלים, קשה מאוד להוריד רגש, איך אפשר לבחור מה להרגיש? בכל אירוע צריך לחשוב אם זה מעצים או מוריד, אם נמצאים באירוע שמוריד ומפיל, האחריות שלנו היא להתרחק. כשיודעים לדייק מה הם הדברים שמורידים ומפילים יותר קל.
אמונה
אי אפשר לעבור משברים בלי להאמין, אמונה במשהו מעבר, לנו יש את הקב"ה אך יש קהלים שלא מכירים את זה וצריך לשלוח אותם לחפש את האמונה. יחד עם האמונה צריכה להגיעה הענווה, אני לא מבינה הכל, יש מצבים שלא ניתן להסביר. יש מערכת אמונות שונות, הכוונה לא לאמונה מופשטת (אנחנו מאמינים בני מאמינים) אלה לאמונות אישיות.
לכל אחד יש אמונה אישית ופרטית, איזשהו מוטו שמלווה אותה במשך החיים ואותו צריך להכניס למצבים הקשים אותם אנו חווים. אמונה דורשת אימון ואמון. לא שואלים לָמָּה? אלה לֶמָה- אם שואלים לָמָּה אין תשובה, אם שואלים לֶמָה, אז יש בעצם תכלית ומטרה. יכול להיות שמה שאנחנו רואים היום זה כאוס אך עם אמונה וענווה אנחנו נוכל להאמין שאנחנו חלק מסיפור גדול יותר.
חברה
ברגע שיש מישהו לדבר ולהתייעץ איתו . קבוצות תמיכה זה עוזר לנו התמודד
דמיון
הפעילות עוזרת לנו שלא לשקוע, פעילות למען הזולת עוזרת אף יותר. אנשים משתמשים בדמיון להקלה על מציאות קשה. יסייע להם שימוש בפעילות יצירתית, הסחת דעת כמו צפייה בתוכניות בידור, מחשבות נעימות, שימוש בדמיון מודרך או ניסיון לדמיין פתרונות נוספים לבעיה, שימוש בהומור, אלתור, טיול דמיוני למקום אחר, יצירה באמצעות אומנויות – דרמה, ציור פיסול.
