מהו מספר החרדים הלומדים באקדמיה? מבט מעמיק בנושא חם
כמות הסטודנטים החרדים הלומדים באקדמיה נמצאת בעלייה לאורך השנים. המספרים עדיין לא תואמים את שיעורם של החרדים, ובפרט של הגברים החרדים, באוכלוסייה, אך צרכי עבודה משתנים, רצון להתפתחות אישית ומקצועית, וכמובן גם הצורך הכלכלי, מובילים יותר ויותר חרדים וחרדיות לרכישת השכלה גבוהה. לפיכך, ניתן למצוא יותר ויותר חרדים לומדים באקדמיה – תארים ראשונים ואפילו תארים מתקדמים.
קצת רקע על שילוב המגזר החרדי בהשכלה הגבוהה
לפני שנצלול לנתונים שישפכו אור על תמונת המצב בנושא מספר החרדים הלומדים באקדמיה, כדאי להכיר קצת את השינויים שנעשו בשנים האחרונות. אלו אפשרו ומאפשרים ליותר ויותר מהמגזר החרדי לרכוש השכלה גבוהה. אם כך, מהם הגורמים התורמים לעלייה במספר החרדים באקדמיה?
- הפעלת מסלולים מופרדים לגברים ולנשים, המאפשרים לחרדים ולחרדיות ללמוד באופן המותאם יותר לאורחות חייהם.
- שאיפות למודרניזציה ולשיפור המצב הכלכלי בקרב החברה החרדית.
- שינויים בשוק העבודה, המעלים צורך ברכישת מקצועות המתאימים למשק מודרני – דוגמת עיצוב, מחשבים ומקצועות הדורשים תארים מתקדמים, כמו ייעוץ חינוכי או לקויות למידה.
ישנה מחלוקת לגבי התרומה של כל גורם, אך מה שבטוח – לכל אחד מהגורמים הללו משקל מכובד בעלייה המתמדת של מספר החרדים הלומדים באקדמיה.
שילוב האוכלוסייה החרדית בהשכלה הגבוהה – אינטרס ציבורי
מעבר לסיבות הגורמות לנשים וגברים מהמגזר החרדי להשתלב בהשכלה הגבוהה, שהוזכרו קודם, הרי ששילוב האוכלוסייה החרדית, הגדלה בקצב גבוה יחסית לקצב הריבוי של יתר האוכלוסייה, הינו גם אינטרס של כל מדינת ישראל. ככל שאוכלוסייה היא משכילה יותר, כושר ההשתכרות שלה עולה, היא סובלת מפחות עוני ותופעות הקשורות בו כמו חוסר ביטחון תזונתי, והיא תורמת יותר למשק באמצעות מיסים. בנוסף, שילוב חרדים וחרדיות מוכשרים במקצועות שונים הוא קריטי, שכן ללא השתלבותם בכל מגזרי התעסוקה, החברה הישראלית עלולה למצוא את עצמה בלי מספיק כוח אדם לקיים משק מודרני, בפרט בתחומי רפואה, הייטק, כלכלה וטכנולוגיה.
מהי תוכנית החומש?
הזכרנו קודם גורמים בולטים לגידול המשמעותי במספר החרדים והחרדיות הלומדים באקדמיה. תוכנית החומש היא אחד מגורמי המפתח שדיון על מספר החרדים הלומדים באקדמיה אינו שלם בלעדיהם. זאת מכיוון שהיא אחד מצעדי המדיניות הממשלתיים שמטרתם הייתה הגדלת מספר החרדים באקדמיה.
תוכנית החומש הראשונה התקיימה בין השנים 2011-2016. במסגרתה, ניתנה אפשרות להקמת מסגרות לימוד נפרדות לגברים ולנשים. בין היתר, הקימו שלוחות חרדיות לאוניברסיטאות ולמכללות מוכרות. כך ניתן היה לקבל את הרמה האקדמית והתעודה של המוסד האקדמי המוכר, אך במסגרת של מכללה לחרדיות – תוך שמירה על לימודים נפרדים התואמים את אורח החיים של החרדים והחרדיות. צעד נוסף היה פתיחת מכינות ייעודיות, שהותאמו לאוכלוסייה בוגרת מוסדות חרדיים.
תוכנית החומש אכן הצליחה במטרתה:
- הובילה לעלייה של 83% במספר החרדים והחרדיות הלומדים במסגרות אקדמיות.
- העלתה משמעותית את מספר המסלולים והתוכניות המיועדים לאוכלוסייה החרדית.
תוכנית החומש השנייה להעלאת כמות הסטודנטים מהמגזר החרדי התקיימה בין 2017-2022. מטרתה הייתה, בין היתר, העלאה משמעותית נוספת של סטודנטים חרדים, בשאיפה עד ל-19,000 סטודנטים מהמגזר החרדי. טרם הושג יעד זה.
האם הציבור החרדי מדביק את הפער בהשכלה?
על אף העלייה המשמעותית במספר החרדיות ואף במספר החרדים הרוכשים השכלה גבוהה ואף לומדים לתארים, שיעור החרדים מקרב הלומדים לימודים גבוהים נמוך בהרבה משיעורם באוכלוסייה. נתונים משנת 2017 הצביעו על בערך 12,000 סטודנטים חרדים. כארבעה אחוז מקרב הסטודנטים בשנת הלימודים תש"פ הגיעו מהמגזר החרדי – זאת לעומת האחוז האמיתי שלהם באוכלוסייה, הגבוה בהרבה, ועומד על כ-12%. יש לציין כי הריבוי הטבעי הגבוה במגזר החרדי יוצר מצב בו קשה להדביק את הפער ההשכלתי לעומת המגזרים שאינם חרדים.
יחד עם זאת, ישנם גורמים נוספים לכך שהמגזר החרדי אינו ממצה את הפוטנציאל שלו בהשכלה הגבוהה:
- היעדר לימודי הכנה מתאימים בגיל התיכון – כידוע, נערים במגזר החרדי ממעטים מאוד, אם בכלל, ללמוד לימודי מתמטיקה ואנגלית, שהינם קריטיים למקצועות רבים באקדמיה.
- דעות קדומות כלפי לימודים גבוהים.
- אפשרויות אחרות הקיימות בתוך הקהילה ואינן דורשות לימודים גבוהים.
- גברים חרדים, על פי רוב, מגיעים ללימודים בגיל מבוגר יחסית, כאשר הם כבר נשואים והורים. גורם זה, יחד עם הפער ההשכלתי ההתחלתי, מקדם את הנשירה הרבה של גברים חרדים ממסלולי לימודים באקדמיה.
מה גורם לכך שנשים חרדיות מצליחות להשתלב בצורה טובה יותר?
מספר החרדיות הלומדות באקדמיה גבוה משמעותית ממספר הגברים החרדים. כשבעים אחוז מהמגזר החרדי הלומדים במסלולי השכלה גבוהה שונים, הן חרדיות. תורמים לכך כמה גורמים:
- מסלולי לימודים לחרדיות, דוגמת השלוחות של המכללות והאוניברסיטאות.
- הדגש עבור האישה החרדית לרכישת מקצוע ולפרנסה גבוה יותר מגיל צעיר, על מנת לאפשר לבעלה להתמקד בלימודיו.
- נערות חרדיות לומדות בגילאי התיכון לימודים רבים יותר, התואמים את הנדרש כהכנה להשכלה אקדמית. גם אם אינן זכאיות לתעודת בגרות, התעודה אותה הן משלימות פעמים רבות משמשת אותן ככניסה להשכלה הגבוהה, בשונה מהבנים.
- אם בעבר נערות חרדיות המשיכו כמעט באופן בלעדי ללימודי הוראה, הרי שכיום בסמינרים החרדיים נערות יכולות גם ללמוד מקצועות כמו תכנות וגרפיקה, מה שמוביל אותן לחפש התפתחות מקצועית בתחומים נוספים.
כך או כך, מרבית הסטודנטיות החרדיות, למעלה משבעים אחוז מהן, לומדות במכללות ובאוניברסיטה הפתוחה, ורק מיעוטן לומדות באוניברסיטאות. הסיבות לכך מובנות – מסלול הלימודים באוניברסיטה תובעני יותר ומתאים פחות ללוח הזמנים של האישה החרדית, המגיעה לשלב ההשכלה הגבוהה כאשר היא כבר אם ומפרנסת.
אם כך, כמה חרדים באמת לומדים באקדמיה?
בשנת הלימודים תש"פ, למדו במוסדות האקדמיים בישראל למעלה מ-13,000 סטודנטים מהמגזר החרדי, כאשר רובם המכריע לתואר ראשון, ופחות מחמישית מהם למדו לתארים מתקדמים. באופן מעניין, על אף הדומיננטיות של נשים חרדיות במכללות, ובפרט במכללות לחינוך, במסלולים האוניברסיטאיים הפער מצטמצם מאוד, וכמעט מחצית מהסטודנטים החרדים הם גברים.
אז מה הלאה?
מכל האמור ניתן להסיק בבירור, שהמשך הגדלת מספר הסטודנטים החרדים באקדמיה הוא הכרחי, הן למגזר החרדי עצמו והן למדינת ישראל. יתכן שהצעד הנכון הוא פיתוח מסלולים נפרדים נוספים, המאפשרים לחרדים ולחרדיות ללמוד באופן שמשתלב עם אורח חייהם. כמו כן, יתכן שדרוש שינוי מערכתי עמוק יותר, בפרט בהשכלה הטרום אקדמית של בוגרי המסגרות החרדיות, ובפרט בקרב הנערים הבוגרים, על מנת לקדם את שילובם בהשכלה הגבוהה ולאפשר להם לרכוש מקצועות מבוקשים הנדרשים יותר במשק. כך או כך, מדינת ישראל רואה יעד חשוב בהעלאת מספר החרדים באקדמיה ונוכל לצפות לצעדים נוספים בנושא בהמשך.
סיכום – מספר החרדים הלומדים באקדמיה
במאמר זה סקרנו את הגורמים לעליית כמות הסטודנטים מהמגזר החרדי המשתלבים בהשכלה הגבוהה, את הקשיים העומדים בפני שילובם בה ואת החשיבות הרבה שיש להגברת כמות החרדים והחרדיות המשתלבים בה ורוכשים מקצוע אקדמי, הן למגזר החרדי עצמו אך לא פחות מכך, לאינטרס הציבורי של כל מדינת ישראל. בנוסף, ראינו את החשיבות שיש במסלולים נפרדים כמו מכללה לחרדיות, בשילובם של סטודנטים מהמגזר החרדי. בסך הכל, הנתונים מעודדים ויש מקום לאופטימיות, אך כמובן שלא ניתן להסתפק בנתונים אלה, ויש להמשיך ולקדם עוד את שילובם של חרדים וחרדיות בהשכלה הגבוהה.
