על נחישות השקעה והצלחה מעוררת השראה

על נחישות השקעה והצלחה מעוררת השראה

לא מזמן קיימנו אירוע מרגש במיוחד- טקס הענקת תארים ל- 180 בוגרות תכנית ההשלמה לתואר ראשון בחינוך (B.Ed.) בקבוצה החרדית של חוי ארנפלד, במכללת לוינסקי לחינוך. זהו המחזור החמישי שמסיים בהצלחה את לימודי התואר במכללה.

היו שם נשים מכל הגוונים

צעירות ומבוגרות, רווקות ונשואות, חרדיות ודתיות, בכל רחבי הארץ. הן הצליחו לשלב בחייהן העמוסים, לימודי תואר ראשון אקדמי לצורך התקדמות אישית, מקצועית וכלכלית. לכולן הייתה מטרה משותפת והן השיגו אותה!

התואר לא בא להן בקלות, קדמה לו שנה של עבודה סיזיפית, של למידה לבחינות והגשת מטלות ברמה אקדמית מהגבוהות בישראל. פעם בשבוע הן עזבו את המשפחה, את העיסוקים הפרטיים שלהן, ויתרו על עבודה או יום חופשי והגיעו ליום לימודים מרוכז, במכללה.

זכורה לי במיוחד, סטודנטית במצב בריאותי מורכב שעברה צנתור במהלך שנת הלימודים. נפעמתי מהרצון החזק שלה לסיים את לימודיה, על אף הקושי הבריאותי. את התאריך לצנתור היא קבעה בהתאם ללוח הבחינות שלה! הרופאים בבית החולים הכירו את הלוח האקדמי שלה בעל פה והשתדלו לקבוע את ההליך הרפואי על פיו.

סטודנטית נוספת התארסה, התחתנה וילדה במהלך שנת הלימודים לתואר! עם כל ההתרגשות, השמחה והמעבר המהיר בין רצף האירועים המשמחים בחייה, היא שילבה גם את הלימודים בהצלחה ולא ויתרה עד שהשלימה את כל המטלות וסיימה אותו בהצטיינות!

סטודנטית נוספת המאובחנת כדיסלקטית התמודדה בגבורה עם טקסטים מורכבים ועם כתיבה של עבודות סמינריון ברמה אקדמית נאותה, על אף הקשיים הרבים שניצבו לפתחה, היא לא ויתרה וסיימה בהצלחה. חשוב לי לציין עוד סטודנטית מסורה במיוחד, שהגיעה מאילת הרחוקה בטיסה, בכל שבוע, כדי להשלים את התואר שלה!

היו כמובן גם את הסטודנטיות ה"רגילות", חסרות הייחוד, שבאמצע החיים, בחרו לתמרן בין בית לעבודה, בין משפחה ללימודים והקדישו את מיטב זמנן ומרצן ללימודים האקדמיים, על מנת להגשים חלום. כל אחת ואחת מהן שעשתה את המאמץ והגיעה אל קו הסיום מעניקה לעצמה את המעגלים סביבה. כל אחת מהן היא חלק משינוי גדול ההולך וצובר תאוצה, לאט אבל בטוח, של השתלבות המגזר החרדי בלימודי האקדמיה ובשוק העבודה הישראלי והיא חלק מקירוב וגישור בין תרבויות וקהלים מגוונים ושונים זה מזה בחברה הישראלית.

אנו גאות בכל אחת ואחת מהן וחשות סיפוק עצום על הזכות ללוות אותן בצומת כל כך חשובה ומרכזית בחייהן.

כן ירבו כמותכן בישראל! עלינה והצלחנה בכל! מחכות להיפגש בתואר השני ואחריו בדוקטורט!

שלכן,

הדס אביב

רכזת הסטודנטיות, משרד "חוי ארנפלד"