סטודנטים? כל הסיבות לקרוא ספרים – ומה יצא לכם מזה

ב-2021, רוב חומרי הלימוד שלנו הם ממוחשבים. גם כשאנו לומדים מתוך ספרים, מדובר בלמידה פעילה ולא בקריאה רציפה של טקסט עיוני ארוך. זה מעולה כדי לדעת את החומר, אבל כושר הקריאה שלנו עלול להיפגע. למה כדאי להישאר בכושר הזה ומה יצא לנו מלקרוא ספרים? חוי ארנפלד מגישה: תחומי התועלת של קריאת ספרים.

 

אינטליגנציה

נכון, לנו ברור שהאהבה לספרים נובעת מאינטליגנציה גבוהה: "ילד חכם הוא ילד שקורא הרבה". אבל חוי ארנפלד מדגישה, שהקשר הוא גם הפוך! הקריאה משפרת את האינטליגנציה. מחקרים ישראלי שנערך ב-2007 הראה שקריאה מרובה הייתה יעילה בהעלאת מנת המשכל אפילו בקרב ילדים מאוכלוסיה סוציו אקונומית נמוכה.

 

כיצד קריאה משפרת את האינטליגנציה שלנו?

בסדרת מחקרים שהשתמשו בהדמיית תהודה מגנטית פונקציונלית (fMRI), נראו דפוסי פעילות מוחית מורכבים בזמן שהמשתתפים קראו ספרים. בעוד שאזורי השפה החיוניים לפעולת הקריאה מצויים באונת הרקה, תהליך התפיסה מתחיל בכלל באזורים הוויזואליים במוח, באונת העורף. הרי את המילים הכתובות אנו קולטים בראש ובראשונה כמידע חזותי! אך כדי לקלוט את המשמעות של האותות החזותיים הללו, הם צריכים לעבור עיבוד גבוה.

בין השאר, באזורים אסוציאטיביים באונת הרקה הופכים האותות החזותיים לאותות פונולוגיים, צליליים. מחקרים הראו שמידע שפתי מקודד במוח באופן פונולוגי גם כשהוא מופיע בצורה חזותית. לכן, יש כאן צורך בהפעלת 2 אזורים חושיים רחבים: האזור החזותי והאזור השמיעתי. כדי שהם יפעלו באופן מתואם יש צורך לבסס את הקשרים ביניהם! זו אחת הסיבות לכך שקריאה מפעילה במוח יכולת של אינטגרציה רב חושית.

נוסף לאינטגרציה בין חוש הראייה וחוש השמיעה, מתקבלת אינטגרציה נוספת בין אזורים שאחראיים על הבנת מידע שפתי, לאזורים שאחראיים על הפקת דמיון. במהלך הקריאה, מסבירים המומחים, אנו מפיקים בדמיוננו תמונות של מקומות, מצבים והתרחשויות. כל אלו דורשים אינטגרציה בין אזורי השפה ואזורי הדמיון.

וורבליות

עבור לא מעט סטודנטים ברחבי העולם, ובכללם גם הנשים החרדיות באקדמיה, האתגר המילולי הוא אחד האתגרים המשמעותיים ביותר במהלך הלימודים. "בלא מעט ממסלולי הלימודים לחרדיות יש דרישות שהן מעבר ליכולת אינטלקטואלית של הבנה וזיכרון", מסבירה חוי ארנפלד "והדרישות הללו כוללות ניסוחים מדוקדקים ברמה לשונית גבוהה".

אחת הדרכים להתמודד עם האתגר הזה: פשוט לקרוא ספרים, וכמה שיותר. נכון, לא נראה כאן השפעה ישירה ומיידית. מדובר בשינוי ארוך טווח, הדרגתי, לא מובחן בקלות – אך משמעותי.

סטודנטים_ כל הסיבות לקרוא ספרים - ומה יצא לכם מזה
סטודנטים_ כל הסיבות לקרוא ספרים – ומה יצא לכם מזה

אימון למוח: ריכוז, זיכרון, עיבוד מידע

כסטודנטיות, אנו מאמנות את המוח כל הזמן. חוי ארנפלד מציינת בסיפוק שסטודנטיות חרדיות מדווחות על אורח חיים אינטלקטואלי פעיל אף מעבר לשעות הלימודים. "להיות סטודנטית, זה להפעיל את המוח. לא רק נקודתית אלא מערכתית". ולמרות זאת, היא מוסיפה, אין לזלזל באימון המוח שנובע מקריאה.

התרומה של קריאה היא עקיפה יותר, אך היא מבססת מגוון יכולות אקדמיות ומהווה תמיכה באימון המוח שנובע מהלימודים האקדמיים בעצמם. מהם התחומים העיקריים שבהם המוח מתאמן בזמן קריאה?

 

ריכוז

כושר קריאה הוא לא סתם יכולת לזהות ייצוגים מילוליים. כושר קריאה הוא כינוי מקובל ליכולת לשבת, להתרכז בטקסט ארוך ובאותיות שלא "קופצות" על מסך. זהו בדיוק סוג הריכוז שעלול לדשדש אצלנו, ואם לא נקרא טקסטים ארוכים אנו עלולים למצוא עצמנו בלי הכושר הזה.

 

זיכרון

לרוב, אנו לא קוראים ספרים ברצף. ואם "אנו" מתייחס אלינו, הסטודנטיות החרדיות, כנראה שקריאת הספרים שלנו תימשך משבת לשבת… ככה זה, קצב החיים ומרוץ דור ה-Y הופך את כולנו לעסוקים עד למעלה מיכולת קריאה רציפה. בקיצור, צריך לזכור את הפרטים, העלילה והדמויות. אבל, חשוב לדעת שגם כשקוראים ברצף, זיכרון העבודה שלנו פעיל כל הזמן. הוא תורם ליכולתנו לקשר בין משפט למשפט ולתפוס את הסיפור הקוהרנטי המלא.

"אזורי זיכרון", מסבירה חוי ארנפלד "פעילים בזמן קריאת ספרים, גם מהסיבה הפשוטה שספרים מבקשים ליצור הזדהות עימנו, הקוראים. זה אומר שבכל ספר שנקרא נמצא עצמנו נזכרים בחוויות, סצנות מהעבר הרחוק ומחיי היום יום שלנו". בקיצור, גם לשיפור הזיכרון תורמים הספרים.

 

עיבוד מידע

כשמסתכלים על התמונה הרחבה, קשה לתאר את תרומתה של הקריאה כמפתחת יכולת חושית כזו או פעילות קוגניטיבית ספציפית. כושרים של ריכוז, זיכרון ואיטגרציה רב חושית מקדמים את כל הליכי עיבוד המידע שלנו. חוי ארנפלד מדגישה שקיבולת העיבוד משתנה מאדם לאדם, ויש מחקרים שמחלקים בין בעלי קיבולת גבוהה לבעלי קיבולת נמוכה.

המוח הוא פלסטי, גמיש וניתן לאימון, וכך גם קיבולת העיבוד שלנו: ככל שנעבד מידע באופן יעיל יותר, נצליח להגדיל את קיבולת העיבוד.

 

תרומה רגשית

כשמדובר בלימודים לחרדיות, מדגישה חוי ארנפלד, מסלולי הלימוד הפופולריים ביותר נוגעים גם ליכולות רגשיות ולא רק אקדמיות. "נשים רבות בוחרות במסלול השלמה לתואר ראשון בחינוך, או במגוון תארים שניים כמו מנהיגות וניהול מערכות חינוך", מציינת ארנפלד. ועם קריירה בתחום החינוך יש צורך גם בכלים רגשיים. אילו כלים רגשיים נקנים בקריאה?

 

אמפתיה

בקריאת ספרים אנו נחשפים לנקודות מבט שונות. הדמויות שונות מאתנו ברמה זו או אחרת, סיטואציות החיים שלהן שונות. תוך כדי קריאה אנו מתחברים לדמויות, מזדהים עם מצבי חיים, קונפליקטים ואתגרים. זה מרחיב את יכולת האמפתיה שלנו.

"מרגש אותי לראות" אומרת חוי ארנפלד "נשים חרדיות שגדלו בחברה די הומוגנית, עוברות במהלך הלימודים האקדמיים תהליך נפשי מדהים ומרומם, של אהבת הזולת, הכלה לכל אדם וכבוד הבריות. רק כשנתקלים באוכלוסיות שונות, זה יכול לקרות. וקריאת ספרים בהחלט עשויה לתרום לזה".

 

כללי שפה פרגמטיים

תקראו לזה טקט, מוסכמות חברתיות או קריאת קודים – אבל בשפה יש הרבה מעבר למילים ולכללי תחביר ודקדוק. קריאת ספרים היא מקפצה מצוינת בהבנה פרגמטית, הבנה של בין השורות. 0527631571

 

רוגע כמו יוגה

לסיכום, כמה טוב לדעת שמחקר מראה שחצי שעת קריאה ביום מפחיתה סטרס בדיוק כמו חצי שעה של יוגה ביום! חוי ארנפלד ממליצה בחום "הספרים לוקחים אותנו למקום אחר, משחררים מהלחץ היומיומי והמשימות המצפות.גם אם את סטודנטית ודווקא בגלל זה, לימודים לחרדיות הם עול ואתגר שמצריך גם התאווררות כמו קריאת ספרים מרעננת".

בקיצור, לקרוא ספרים. וזה לא על חשבון הלימודים, להפך! הלימודים רק ירוויחו מהעניין. אז מה נשאר? רק לחפש ספר טוב, לשריין חלון זמן ולצאת במסע אל עולמות מופלאים. בהנאה!

חוי ארנפלד בפייסבוק | מייל אישי : c@e-academic.co.il

חוי ארנפלד

השאירי פרטים עכשיו ואנו נדאג ליצור איתך קשר בהקדם ולתת לך את כל המידע הרלוונטי למסלול הלימוד שיכול להתאים לך.

מסלולי לימוד
מידע נוסף
כתבות אחרונות מבלוג הלימודים
תואר שני בייעוץ חינוכי

לומדים בגלל הצורך, מתמקצעים בשביל השליחות: חוי ארנפלד מציעה תואר שני בייעוץ חינוכי של מכללת אורות ישראל. הפתרון המשלב באופן מושלם בין קריירה מובילה לעבודה

קראי עוד »
דילוג לתוכן