למידה נכונה מתחילה מסדר וארגון – הייתכן?

למידה נכונה מתחילה מסדר וארגון. נכון, מקובל לחשוב על אנשים מפוזרים כי הם גאונים – אבל לא תמיד זה נכון, ולהפך. יש סיכוי שאם הם היו מסודרים יותר, הם היו גאונים יותר… סדר וארגון הם כלים משמעותיים ללמידה נכונה. "בין יכולת ארגון ללמידה נכונה מתקיימת שורה של קשרים חיוביים", מטעימה חוי ארנפלד. נציג כאן חלק מהקשרים בין ארגון ולמידה, כולל מחקרים שמאששים את הקשרים הללו.

ארגון ולמידה

נתחיל עם הקשר הכללי בין הצלחה בלימודים לבין יכולת ארגון. מחקר שנערך ע"י אוניברסיטת Saint Xavier בשיקגו, 2009, כלל מאות תלמידים ממגוון סוגי אוכלוסיה. המחקר מצא מתאם שלילי גבוה בין סדר וארגון לבין ציונים נמוכים. "גם כשמדובר בלימודים לנשים חרדיות, שהן כבר לא ילדות דרך כלל", מסבירה חוי ארנפלד "הממצאים הללו רלוונטיים לחלוטין. סדר וארגון של החפצים האישיים, חומרי הלמידה וסדר היום – הם מנבאים חזקים של הצלחה בלימודים האקדמיים".

ארגון וזיכרון

לכולנו ברור שכאשר החומר מאורגן היטב, קל לנו יותר לזכור אותו. זו השערה שקל לנבא אותה. חוקרים מתחום הפסיכולוגיה הקוגניטיבית גילו שורה של קשרים בין דפוסי ארגון שונים של החומר, לבין יכולת השליפה שלו. אם אתן במקרה סטודנטיות לתואר ראשון או שני בתחום החינוך – כדאי לזכור! מדובר בכלים עוצמתיים ויעילים שיסייעו גם לתלמידים.

ארגון – תבניות משמעותיות

במחקר מרשים הראו החוקרים ברנספורד וג'ונסון יכולת זיכרון גרועה לגבי חומר שאין לו תבנית משמעותית. הם חילקו את הנבדקים ל-2 קבוצות ונתנו להם רשימת משפטים ללמוד. עבור קבוצה אחת המשפטים נראו חסרי קשר, ולא ניתן היה לארגן אותם לכדי פסקה משמעותית.

עבור הקבוצה השנייה, הנבדקים קיבלו תמונה לפני קיראת הקטע. הייתה זו תמונה שכללה את המשמעות של המשפטים וכך ניתן היה לארגן אותם לתבנית משמעותית אחת. קבוצה זו הראתה אחוזי זכירה גבוהים בהרבה, לעומת הקבוצה הראשונה (ברנספורד וג'ונסון, 1972).

ארגון – הצגה מאורגנת

בניסוי אחר שערכו באואר ועמיתים, קיבלו נבדקים שמות מושגים ללמוד. חלקם קיבלו רשימת מושגים אקראית ללא כל ארגון. הנבדקים האחרים קיבלו את אותם מושגים, מאורגנים כעץ המתפצל לקטגוריות. כמובן, שגם כאן הקבוצה השנייה זכרה את המושגים הרבה יותר טוב! הצגה מאורגנת של חומר, אם כן, גם היא כלי עוצמתי.

בכלל, חוי ארנפלד ממליצה מאוד לסכם כל יחידה או פרק בסיכום-עץ. "זהו עיבוד מהיר ועמוק של החומר, שמטמיע אותו היטב במוח ומבטיח הצלחה במבחן. בנוסף, יש צורך ביכולת האקדמית של עיבוד פעיל של חומר עיוני, כמעט בכל מסלולי הלימוד הקיימים. זו יכולת חשובה וכדאי לפתח אותה".

ארגון – שיוך לקטגוריות

המחקר של ג'נקינס וראסל הראה, שכל חומר עובר ארגון אוטומטי כלשהו בזיכרון. עובדה, שכאשר נתנו לנבדקים רשימות מילים ללמוד, ולאחר מכן כשהמילים נעלמו היה עליהם לדווח על כל המילים שהם זוכרים, נמצא פער משמעותי בין 2 קבוצות.

קבוצה אחת התבקשה פשוט לרשום כמה שיותר מילים, וקבוצה שנייה קיבלה הוראות כמו "רשום את כל המילים שאתה זוכר מקטגוריית הפירות, הרכבים, הרהיטים וכו'. הקבוצה השנייה הצליחה לזכור הרבה יותר מילים! זה מראה לנו שהזיכרון ארגן את המושגים באופן אוטומטי ע"י שיוך לקטגוריות. בל נשכח, שהמילים הוצגו לנבדקים בסדר אקראי ולא בחלוקה לקטגוריות!

ארגון – כלי יעיל לאתגר הלימודים

ממצאים מרשימים מהסוג הזה מראים לנו, שהבסיס לזכירת חומר הוא ארגון יעיל שלו. "לימודים אקדמיים מהווים אתגר", אומרת חוי ארנפלד, "אבל מול אתגר אין צורך להתקפל. כדאי פשוט לברר מהם הכלים היעילים להתמודד אתו!" ולא מעט נשים חרדיות באקדמיה עושות את זה! במסלולי הלימודים לחרדיות מתבלטות סטודנטיות רבות שזוכות להצטיינות ולהישגים מרשימים.

ארגון והבנה

גישת הגשטלט היא גישה שהחלה ממחקרים לגבי התפיסה. כיום היא גלשה גם לכיוון הפסיכולוגיה, אך במקור מדובר בגישה קוגניטיבית בעיקרה. ע"פ גישה זו, היכולת לפתור בעיות דורשת בעצם ארגון מחדש של הגורמים המרכיבים את הבעיה. נמחיש זאת בחידה הבאה: אם בתוך עיגול המחולק ל-4 חלקים, נציג משולש ישר זווית שהקודקוד של הזווית הישרה שלו משיק למעגל. מהו אורך המיתר של המשולש הזה ביחס לרדיוס המעגל?

כדי לפתור את הבעיה הזאת, יש לתפוס את המשולש כחלק ממלבן (בשילוב עם הקטרים המחלקים את העיגול כאמור ל-4). במלבן זה המיתר של המשולש הוא אחד האלכסונים, וכיוון שמדובר במלבן אז האלכסונים שווים. ואלכסון המלבן הוא הרי בדיוק רדיוס, כיוון שהוא יוצא ממרכז המעגל (פינת המלבן הפנימית שבמעגל) לחלק שבו משיק המעגל למלבן.

ואם כך, ברור שהמיתר שווה גם הוא לרדיוס. בעיה מסוג זה מכונה "בעיית תובנה". בעיות תובנה מתבססות על היכולת לארגן את הייצוגים של הבעיה מחדש, בארגון נכון ששופך אור על הקשר ביניהם.

סדר וארגון ועמידה במטלות לימודיות

לסיכום, חוי ארנפלד מדגישה את החשיבות של עמידה במטלות באקדמיה. "ארגון כולל גם עמידה בזמנים וחלוקת זמן נכונה, יכולת תיעדוף של משימות והקצאת משאבים יעילה". כל אלו הן יכולות ארגון שמשפיעות על הגשת המטלות, התכוננות למבחן, הגעה לשיעורים ותפקוד תקין במהלך הלימודים האקדמיים. עם הליווי של חוי ארנפלד, את מקבלת את כל הכלים להצלחה. למידה נכונה היא שם המשחק, והיא מבוססת על כלים רבים שמהווים את המפתח שלך להצלחה בלימודים האקדמיים.